פסק-דין בתיק ח"נ 00037838646

אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

א.        נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין החניית הרכב על המדרכה, עבירה לפי סעיף 6 (ד) (2א) לחוק העזר לתל אביב יפו (העמדת הרכב וחנייתו), התשמ"ד - 1983.

ב.         מטעם המאשימה העידה הפקחית אשר ערכה את הדו"ח כנגד הנאשם. על פי עדותה, ביום 3.11.12 מוצ"ש חנה הרכב המפורט בכתב האישום על המדרכה ברחוב המלך ג'ורג' 101 בת"א בשעה 22:35 ולפיכך ערכה לו דו"ח. תמצית הדו"ח ותמונות אשר צולמו על ידי הפקחית הוגשו וסומנו ת/1. על פי עדותה של הפקחית, הרכב כאמור חנה 4 גלגלים על המדרכה. הרחוב שבו מ דובר הינו ציר תנועה ראשי ולכן אוכפים שם את העבירה של חנייה על המדרכה בכל שעות העבודה. לבית המשפט הוגש צילום המקום ת/2 וכן דוחות אחרים שנרשמו בשעות הערב באותו המקום ת/3 עד ת/11. בחקירתה הנגדית של הפקחית, הסבירה כי בצירים ראשיים של העיר אוכפים את איסור החנייה על המדרכה וגם בשעות הערב. צירים ראשיים הם כאלה שבהם אוטובוסים עוברים או הולכי רגל ובתי קפה נמצאים בו.

            הפקחית הסבירה שזהו למעשה ציר ראשי, אך מהי ההגדרה המדוייקת לציר ראשי לא יכלה לומר באולם בית המשפט. עוד העידה ואמרה כי לא היא זו שקובעת מהו ציר ראשי ומה לא. מכל מקום, מאחר והרכב חנה על המדרכה והיה זה ציר ראשי ולפיכך נרשם לו הדו"ח כאמור.

ג.         הנאשם העיד באולם בית המשפט כי הוא מתגורר ברחוב מסריק 8. לגרסתו, חנה על המדרכה, שכן כלי רכב אחרים אף הם חונים על המדרכה בשעות הלילה. החנייה היתה כאמור בשעת הלילה. החנייה נעשתה מחוסר ברירה. עוד מציין הנאשם בחקירתו הנגדית כי התגורר בדירות אחרות באותה סביבה ונאלץ להחנות על המדרכות ברחוב פרישמן, רחוב רות, שדרות בן גוריון, רחוב מסריק. החניות תמיד היו בשעות הלילה ולא נרשמו דוחות.

            לא יכול היה להסביר בחקירתו הנגדית מהו רחוב ראשי ומהו לא רחוב ראשי שכן מבחינתו רחוב פרישמן אף הוא רחוב ראשי ולמרות זאת כאשר חנה שם, לא קיבל דוחות. כמו כן בן גוריון ומסריק לגרסתו אינם רחובות ראשיים. כאשר חנה שם לא קיבל דוחות.

ה.        הנאשם בעדותו גם ציין כי פנה לעירייה, אמנם לא בכתב, לברר היכן להחנות ותשובה מפורטת לא קיבל. הנאשם הציג לבית המשפט מספר תמונות נ/1, תמונות של סביבות האירוע שבה חונים כלי רכב על המדרכה ולא נרשמו להם דוחות, נ/2 רחוב המדרכה באותו מקום שבו חנה. כמו כן פנייה לעירייה נ/6 ותשובת העירייה נ/7 ופנייה לעירייה נ/5. תמונה נ/3 שהוגשה לבית המשפט מראה את שדרות בן גוריון בת"א, כאשר רכבים חונים על המדרכה, שפת המדרכה צבועה אדום לבן, הרכבים לא קיבלו דוחות בשעות הלילה.

            הנאשם מציין כי הדו"ח נערך במוצ"ש, הוא עובד גם בשבתות וכאשר הגיע למקום בשעות הלילה, לא מצא שום מקום חנייה אחר, הוא מתגורר שם ולכן חנה על המדרכה.

ו.         ב"כ המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, שכן אין למעשה מחלוקת כי הרכב חנה על המדרכה וזוהי עבירה ויש להרשיע בגינה. לבית המשפט הגישה ב"כ המאשימה מספר פסקי דין.

ז.         הנאשם מבקש לזכות אותו, שכן עיקר טענתו היא כי גם מעדותה של עדת המאשימה עולה כי קיימים רחובות בת"א שבהם חונים על המדרכה בשעות הלילה ולא נרשמים דוחות. אין ציון ברור מתי ואיפה רושמים דוחות בשעות הלילה על חניית רכב על המדרכה. הנאשם גם הציג לבית המשפט את פסק הדין שנתנה השופטת נעה תבור בבית משפט זה מ"י נגד אפרים פרידמן בקשר לנושא של הנחיות העירייה בקשר לאכיפת חוקי התנועה.

ח.        אין מחלוקת כי הרכב נשוא כתב האישום חנה על המדרכה בשעה 22:35 ברחוב המלך ג'ורג' 101 בת"א. נכון כטענת המאשימה כי חנייה על מדרכה הינה אסורה על פי סעיף 6 (ד) (2א) לחוק העזר לת"א יפו.

ט.        אינני יכול לבטל במחי יד את טענותיו של הנאשם. ביום 20.2.14 התקיימה ישיבת הקראה בפני בבית משפט זה. הנאשם העלה את הטענה לעניין מדיניות אכיפת העירייה של חנייה על מדרכות בשעות הלילה. מאחר והדבר לא היה ברור, כך אכן ציינתי בהחלטה, קבעתי את התיק להוכחות וזאת: "על מנת שתביא העירייה ראיות לגבי הנושא הזה (לגבי המותר והאסור בשעות הלילה) ולגבי מדיניות העירייה באופן כללי לעניין הרשות להחנות על מדרכות בלילה בת"א. כמו כן תציג המאשימה לבית המשפט את המקום שבו פורסמה מדיניות זו של העירייה". ב"כ המאשימה ביקשה להגיש לבית המשפט מסמך בחתימת ד"ר משה טיומקין, חבר מועצת העירייה ראש רשות תחבורה וחנייה. מר טיומקין לא הופיע היום באולם בית המשפט להחקר על המסמך. המסמך נעשה על ידו ומופנה אל מספר אנשים בעירייה. המסמך אינו מופנה לציבור הרחב. לא הרשיתי הגשת המסמך ולא ברור לי עד עתה מדוע איש מטעם אגף החנייה בעיריית ת"א לא הופיע באולם בית המשפט על מנת להאיר את עינינו בנושא של אכיפת החנייה על מדרכות בשעות הלילה ברחובות ת"א.

י.         שמעתי בקשב רב את עדותה של הפקחית אשר ערכה את הדו"ח. אין לי אלא להצטער עמה על הנחיות לא ברורות אשר מאן דהוא נתן לה. הדבר גורם לתסכול של פקח, שכן הפקח אמון על החוק. לא יכול להיות מצב שיקבל הנחיות הנוגדות את החוק. אם חנייה על מדרכה אסורה, הרי היא אסורה לכולם בשעות היממה ואין גוף בעירייה אשר רשאי לסטות מכך.

            קיימת אפשרות על פי החוק לאפשר גם חניות על המדרכה וגם עצירה במקום שבו אסורה העצירה וגם מניעת עצירה במקום שבו מותרת עצירה בשעות מסויימות וזאת על ידי תמרורים ברורים המוצבים במקום ואכן עיריית ת"א הציבה תמרורים לגבי חניות בשעות מסויימות בתנאים מסויימים ברחובות העיר, אך הנושא של חניות על מדרכה בשעות הלילה הוא נושא מעורפל שרבים בו הגרסאות והפירושים וכל זה משום שאין תמרור ברור בנושא זה. הנחיות לפקחים לא יכולות לבוא במקום תמרור, שכן במקרה כזה קיימת אכיפה סלקטיבית על פי החוק. הנאשם אמנם לא העלה זאת בטיעוניו, אך מעצם העובדה שיש מדרכות שבהן אוכפים ויש מדרכות שבהן אין אוכפים, זוהי בדיוק אכיפה סלקטיבית האסורה על פי חוק העונשין.

יא.       ב"כ המאשימה הגישה לבית משפט פסק דין של בית משפט זה כדי לתמוך בגרסתה שיש להרשיע את הנאשם. פסק הדין ידוע לי, אך כל מקרה לגופו. פסק הדין ההוא לא ניתן לאחר שמיעת הוכחות. יחד עם זאת, בית משפט זה נתן פסק דין אחר אשר לא הוגש לי משום מה ואשר בו בית המשפט התריע כי מדיניות העירייה בנושא זה הינה מדיניות כושלת ומדיניות שמביאה את האזרח לאי הבנה לגבי המותר והאסור. המדיניות אינה גוברת על החוק. ההנחיות אינן גוברות על החוק. אם אסור, אסור לכולם בכל מקום, הוא הדין בחניות על המדרכה והוא הדין באדום לבן ברחובות צדדיים, שיש מדיניות לפעמים שמותרת שם חנייה ויש מדיניות שאוסרת חנייה, הכל תלוי בהנחייה שניתנת לפקחים על ידי מישהו לא ידוע ולא מוכר. נראה לי כי יש לשרש תופעה זו ולהעלימה ולהעבירה מהעולם.

יב.       ב"כ המאשימה מבקשת לא לקבל את פסק דין פרידמן שניתן על ידי שופטת אחרת באותו נושא של מדיניות האכיפה הבלתי ברורה של העירייה, אך לציין כי על פסק הדין לא הוגש ערעור. אולי הגיע מקום שערכאה גבוהה תדון בנושא זה, שכן דברי בית המשפט כנראה אינם נשמעים במקומות הנכונים ונטען כבר לא פעם שחייבים להיות תמרורים ברורים. מדיניות והוראות לפקחים אינה במקום תמרורים.

יג.        לא ברור גם לבית המשפט כיצד נציגת יועץ משפטי לממשלה, נציגת העירייה באולם בית המשפט, מפנה למכתבים ולהוראות פנימיות, שהרי הדבר נוגד את החוק הברור לגבי הוראות ותמרורים. לא ברור לי גם אם קיימות הוראות לפקחים מדוע הן אינן מפורסמות בריש גלי בעיתונות הכתובה, שהרי ההוראות בלאו הכי דינן להיות מודעות על פי חוק חופש המידע. בסיכומו של דבר - שום מכתב של אגף החנייה לנאשם לא יכול לבוא במקום תמרור ברור אשר נקבע מתי ברחוב קינג ג'ורג' מותרת או אסורה החנייה על המדרכה ובכל הרחבות האחרים בת"א מתי מותרת ומתי אסורה על המדרכה. המונח של ציר תנועה ראשי שבו הגדירה הפקחית את רחוב המלך ג'ורג' אף הוא לא ברור, אין סימון על כך ולא ברור לנו גם אם היה סימון, מדוע במקום כזה אוכפים חנייה על המדרכה ובמקום אחר לא אוכפים על המדרכה, מדוע רחוב המלך ג'ורג' הוא ציר תנועה ראשי או רחוב אחר כמו  מסריק, שדרות בן גוריון ופרישמן אינם כך.

יד.       לאור כל האמור לעיל - במקרה אשר לפני, על אף שהרכב חנה על המדרכה, הוכח לי כי הנאשם טעה במצב הדברים כפי שהוא ראה במקום, שכן על פי הראיות שהציג לי הנאשם, חונים ברחוב הזה וברחובות האחרים כלי רכב על המדרכה , לא נרשם להם דו"ח ואם נרשם דו"ח, לא ברור למה לאחד כן נרשם ולשני לא נרשם. טעות כזו במצב דברים דינה לזכות את הנאשם. לפיכך - אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.